| כותרת | שם הרב | נושא | תאריך |
 | ניפוי קמח מלא | הרב נח וויז'ונסקי | הלכה | כ"א אדר א תשס"ח |
שאלה :
שלום הרב נח, שלחתי את השאלה באינטרנט בגלל שהתשובה לא דחופה מאד.
כאשר רוצים להשתמש בקמח מלא, איך מנפים אותו? הוא לא עובר בנפה רגילה
תשובה :
רצוי מאד לרכוש קמח מלא מנופה ולשמור אותו בתנאי קירור.
אם אין ברירה, אפשר לקנות קמח לא מנופה, לבדוק את טריותו, לנפות אותו בנפה עם חורים גדולים יותר, ולהתייעץ עם בעלי ניסיון כיצד לזהות חרקים בקמח.
|
| דאודורנט בתור בשמים להבדלה?? | הרב נח וויז'ונסקי | הלכה | כ"ה חשון תשס"ח |
שאלה :
האם אפשר לברך על דאודורנט את ברכת הבשמים בהבדלה ?
תשובה :
תשובה
א. ברכת הבשמים היא על דבר שנועד להפיץ ריח טוב. ולא על דבר ש"מעביר זוהמא". לכן, לא מברכים על סבון ריחני. דאודורנט מיועד להעביר את ריח הזעה ולכן אין לברך עליו.
ב. מברכים על ריח שיש לו עיקר. חלק מהבשמים המיוצרים עשוים מחומרים כימיים שמיצרים ריח באופן מלאכותי. יש דעות שעל ריח כזה לא מברכים אפילו הוא מיועד להפיץ ריח.
|
| ברכת האורח | הרב דוד גבריאלי | הלכה | ג' אלול תשס"ז |
שאלה :
שלום
שאלתי היא כזו: אני נשואה ולפני 4 חודשים חזרתי לבית הורי לתקופה זמנית שיכולה להערך עד שנתיים. כאשר אני קוראת את ברכת המזון האם עלי לקרוא גם את החלק של האורח?
כמו כן האם אחיי הנשאוים שגרים באותו ישוב כאשר הם מגיעים לארוחת שבת האם עליהם לברך את ברכת האורח?
תשובה :
אם את גרה בבית לתקופה זו אין לקרוא את חלק האורח. לגבי האחים, יכולים לקרוא.
|
| התנהגות בבתי כנסת | הרב דוד גבריאלי | כללי | ד' תמוז תשס"ז |
שאלה :
איך אמורים להתנהג בבתי כנסת?
תשובה :
בס"ד
התנהגות בבית הכנסת
השאלה שנשאלה מאד כללית, ונענה גם אנחנו באופן כללי
בית כנסת מכונה בנביא מקדש מעט (יחזקאל י"א). ובתרגום תרגם שקדושתו שניה לבית המקדש. ובגמ' ישנה דרשה נוספת על הפסוק 'ה' מעון אתה היית לנו בכל דור ודור' אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.
חולקים הראשונים והאחרונים האם קדושת בית כנסת היא מדאו' או מדרבנן. כל זה מהווה את המסגרת הבסיסית של ההתייחסות הרוחנית וההלכתית לבית הכנסת.
נזכור. בית כנסת מקום המפגש היותר ישיר עם הקב"ה. הקב"ה משגיח בכל מקום, אולם הוא בוחר באיזה מקום (ארץ ישראל שבה עצמה יש עשר קדושות עד קדושת קדש הקדשים) באיזה זמן (שבתות ימים טובים) ובאיזה אדם או עם (עם ישראל בעמים, כהן בעם ישראל) להתגלות יותר.
לכן, במקום שהוא גילה לנו ששם הוא שורה יותר, ושם גם יותר נשמעים דברינו אליו, זה דורש התייחסות מצידנו, וזה גם בא לידי ביטוי בהלכות המיוחדות לבית כנסת.
אם כך נתייחס וניגש ונכנס לבית הכנסת, הרי שההלכות יהיו כאלו שתואמות ונובעות מתוך אותה התייחסות.
הדינים הפרטיים: לא לאכול בבית כנסת, להמנע משיחות חולין, באופן כללי התנהגות בכובד ראש, לייחד אותו לדברים שבקדושה.
לזמנינו, צריך להקפיד שלא לענות בפלאפון בבית כנסת אלא לצאת החוצה (ובזמן התפילה הוא צריך להיות מכובה כדי שיהיה מרוכזים בתפילה).
מקורות לנכתב לעיל ולפרטים הלכתיים: שו"ע משנה ברורה וילקוט יוסף סימן קנ"ב, קצור שלחן ערוך סימן י"ג, מקור החיים השלם (הרב חיים דוד הלוי זצ"ל) פרק י"ח.
בתפילה שנזכה לבנות בקרבנו את האמונה בקב"ה ואת ההתייחסות הנכונה לתורתו ולמצוותיו.
שלום וכל טוב.
|
| ל"ט אבות מלאכה | הרב דוד גבריאלי | הלכה | ד' תמוז תשס"ז |
שאלה :
אני צריך לדעת מה זה מלאכת דישה?
תודה.
תשובה :
בס"ד
הנושא: הגדרת מלאכת דישה
להלן ציטוט מהאנצקלופדיה תלמודית ערך דש.
"גדרה של מלאכה זו הוא הפרדת האוכל מהפסולת המחוברת בו, שיהיה מוכן לברירה בזרייה או בהרקדה, או שמפרק מן האוכל פסולת המחוברת בו כדי שיהא מוכן לאכילה.
ובזה נבדלת מלאכה זו ממלאכות בורר וזורה ומרקד, שאף הן הפרדת פסולת מאוכל שכולן הן הפרדת פסולת מערובת בתוך אוכל, ואינה מחוברת בהן, ובדישה האוכל והפסולת מחוברים."
- מתוך כך גם תולדות הדישה. -
"אף הפרדת משקה מאוכל הרי זו תולדת דש … שאף הם שני דברים חלוקים זה מזה ומדובקים זה בזה" – לכן סחיטה אסורה כיון שהיא תולדת דש. (יעויין ערך סוחט באנצ', ובמקורות ההלכתיים המצויינים שם).
וכך מגדיר בספר מנוחת אהבה (הרב משה לוי זצ"ל) ח"ב פרק ו במבוא לפרק
"מהות מלאכת דש היא, הוצאת מין אחד הבלוע ומכוסה בתוך מין אחר, מתוכו, על ידי דחיקתו ולחיצתו עד שישבר. כגון, הדש תבואה לאחר שנקצרה, שדוחקים ולוחצים בקדשם ובמוץ המכסים את גרעיני התבואה על ידי העברת בהמות עליהם או על ידי חבטתם במקלות וע"י כך נשבר הקש והמוץ ונגלים גרעיני התבואה.
הסוחט ענבים בשבת לתוך כוס כדי לשתות את המשקה מהם הרי זה חייב משו תולדת דש, שהרי הוא מוציא את המשקה הבלוע בענבה ע"י דחיקת ולחיצת הענבה ודומה לדש."
השוואה קצרה בין שני המקורות:
בשניהם ישנו הצורך להבדיל בין דישה ובין שאר פעולות הברירה, באנצ' הביאו הגדרה שההבדל הוא שבדישה זו הפרדה כאשר האוכל והפסולת מחוברים. ובמנוחת אהבה מגדיר שהמיוחד בדישה שהאוכל בלוע בתוך הפסולת.
כמובן אלו הגדרות כלליות וא"א ללמוד מהם את הפרטים ההלכתיים.
שלום וכל טוב. ותפילה שנזכה לשמור את השבת כהלכתה בכללותיה ופרטותיה בקדושה ובשמחה.
|
| אשכנזי שמתפלל בסידור ספרדי | הרב בניה ליפשיץ | הלכה | כ"ט אייר תשס"ז |
שאלה :
בסידורים ספרדיים מצויים יותר כוונות במילים מסוימות בתפילה מאשר סידורים אשכנזיים. השאלה היא האם מותר לאשכנזי להתפלל בקביעות עם סידור ספרדי ובנוסח הזה על מנת שיוכל לכוון (כמובן במידת האפשר)???
תשובה :
רצונך להתפלל בסידור ספרדי מובן על פי דבריך, ששם אתה מוצא רבדים נוספים של התפילה ם שאותם אתה מבקש. לאידך גיסא ערכו של מנהג אבות חשוב ביותר וחובה לשמור עליו, כמבואר בכל ספרי הפוסקים. ולכן השימוש הקבוע בסידור ספרדי לאשכנזי הוא בעייתי.
אני יכול להמליץ על סידור חלקת יהושע של חסידות בליא, שיש בו אותו סוג של כוונות המופיעים בסידורים ספרדיים.
בברכה שיתקבלו תפלותינו ברצון.
|
| ברכת האורח | הרב בניה ליפשיץ | הלכה | כ"ט אייר תשס"ז |
שאלה :
האם ספרדי שאוכל בחדר אוכל של הישיבה שבה הוא לומד מוסיף ברכת האורח בברכת המזון ואם לא אז מה עושה אשכנזי (שהרי המקום אינו בבעלות אביו ואמו)
תשובה :
המג"א סי' רא סק"ב כותב שכאשר משלם בעד סעודתו, אינו צריך לברך את ברכת האורח.
|
| יעוץ אישי עם רב | הרב בניה ליפשיץ | כללי | כ"ט אייר תשס"ז |
שאלה :
שלום, רציתי לדעת בבקשה אם ידוע לך על רב שניתן להתיעץ איתו טלפונית על דברים אישים ופרטנים. תודה מראש.
תשובה :
בקשת שם של רב להתייעצות אישית של בת.
התשובה המיידית היא, שבאופן כללי רבני יישובים עוסקים בכך ביישוביהם עם הגילאים השונים. וראשי אולפנות ומדרשות זהו עיסוקם היום יומי, ולכן כדאי לפנות אליהם.
רשימה של המוסדות השונים אפשר לקבל במשרדי הישיבה. טל - 08-9934361
ואם בכל זאת רוצים הפנייה אישית, אפשר לבקש גם אותה טלפונית על ידי אחד מרבני הישיבה.
ברצוני להוסיף שהיום ברוך ד' אנחנו זוכים לכך, שתהיינה גם רבניות שביכולתם לעזור. ונראה שייעוץ בעניינים אישיים של אשה, ההתייעצות תהיה עם אשה. ואנחנו גם סומכים על הרבנית, שאם היא תרגיש שהיא צריכה עזרה שהיא תיעזר או תפנה לרב, כשם שאנחנו סומכים על הרב שאם הוא ירגיש שהמקרה בו הוא עוסק, דורש טיפול מקצועי הוא יפנה לטיפול מקצועי.
בברכה שהקב"ה יעזור לך בבירורייך.
שלום.
|
| ירק "גוש קטיף" | הרב נח וויז'ונסקי | הלכה | כ"ז אייר תשס"ז |
שאלה :
לפני כמה שבועות, פורסם באחד מעלוני השבת בשם הרב שמואל אליהו, שיש בעיה עם כמה מהמשקים שמגדלים ירקות ללא תולעים, ואע"פ שרשום על האריזה "נקי מחרקים", עם רבנות מהדרין, אין זה מספיק (במקרים הנ"ל),מה צריכה להיות ההתייחסות לעניין?
תשובה :
ירקות "גוש קטיף"
יש שלושה סוג ירקות עלים בשוק:
א. שטח פתוח – מוחזק בחרקים. כמעט בלתי אפשרי לנקות אותם.
ב. חממות בפיקוח מחרקים ברמה בינונית. המכונים ירקות גוש קטיף
ג. חממות בפיקוח ברמה טובה מחברות מגוש קטיף כפי שפורסם.
מקבוצה ג' כמובן אפשר לקנות ללא חשש. אמנם צריך לקרוא את ההוראות המודפסות על השקית, להשרות ולשטוף במקרה הצורך.
ירקות מקבוצה ב' ניתן לקנות, אולם צריך להשקיע מאמץ בניקוי הירק ובבדיקתו. מי שלא יודע לזהות חרקים, לא יכול לסמוך על בדיקתו.
ישנן ירקות שלא ניתן להסיר מהם את החרקים וחייבים לקנות בהכשר מקבוצה ג': כרובית, ברוקולי ודומיהם.
|
| למה שנים בתאריך לועזי? | הרב דוד גבריאלי | כללי | כ"ו אייר תשס"ז |
שאלה :
נדהמתי לראות את ציון התאריכים בתולדות הישיבה מצויינים עפ"י תאריכים לעוזיים (1997, 2005)וכד'. האם כך צריך לנהוג בישיבה? מקסימום, לציין ליד השנה העברית את השנה הלועזית, אבל להסתפק רק בציון לועזי? אתמהה!
ייסלח לי על החוצפה, אבל תורה היא וללמוד אנו צריכים.
תשובה :
שלום אהרל'ה סליחה על האיחור. הצדק עמך לחלוטין. מזמן היה צריך להשתנות, סיבות טכנין עיכבו. תודה על ההערה
|
|