ישיבת ההסדר "נווה דקלים" משוייכת למרכז ישיבות בני עקיבא.

 

הישיבה נוסדה בעיר ימית, ולאחר חורבן ימית הועתקה לנווה דקלים שבגוש קטיף. 

בשנת ה'תשנ"ז חודשו פני הישיבה על ידי הרב גבריאלי שליט"א בתמיכה והכוונה של הרב ויצמן ראש ישיבת מעלות.
בשנת ה'תשס"ה פונתה הישיבה עם חורבן גוש קטיף והמבנה המפואר של הישיבה נהרס בידי הפלסטינאים.

לאחר שנתיים וחצי של שהייה זמנית בישיבת בנ"ע – "בית יהודה" בכפר מימון, עברה הישיבה אל מקומה הקבוע בעיר אשדוד, על מנת להיות שותפה לעיר בהבססותה הרוחנית והערכית.

בישיבה לומדים כ–150 תלמידים ואברכים. רבע מהם משרתים בשירות סדיר בצה"ל במסלול של ישיבות ההסדר.


דרכה של הישיבה מבוססת על תורת ארץ ישראל לאור משנתו של הראי"ה קוק הן בבניין האמונה בזיקה לדור ולתקופת הגאולה, הן בהיבט הלימודי בכלל ולימוד הגמרא בפרט, והן בהיבט החינוכי.

בישיבה קיימים מסלולים נוספים כגון: לימודי רבנות והוראה ומסלול פר"ח – חונכות קהילתית.

הגעת הישיבה לאשדוד הייתה מתוך האחריות והשותפות שצריך להיות לעולם התורה ביחס לתהליך הרוחני הערכי והמוסרי שהעם עובר. מתוך מגמה זו, פני הישיבה לעיר ולקהילה, בפעולות רבות ומגוונות.

צוות הישיבה

הרב דוד גבריאלי
ראש הישיבה

נולד בחיפה בשנת תשכ"א.
למד בישיבת בנ"ע כפר- הרא"ה,
שנה במרכז הרב ובישיבת ההסדר והכולל בישיבת הגולן.
השתתף במלחמת שלום הגליל כלוחם שריון בגדוד 53 חטיבה 188. 
שימש 7 שנים כר"מ בישיבת מעלות אצל מו"ר הרב וייצמן שליט"א.
מאז תשנ"ז משמש כראש ישיבת ההסדר – "נווה דקלים".

פלאפון: 054-5236743.
כתובת: בוזגלו דוד 15, אשדוד.

דוא"ל: Yhndsite@gmail.com 
(מייל מערכת, שאלות יופנו לרב).

הרב נח ויז'ונסקי

נולד בשנת תשי"ח.
בוגר ישיבת נתיב מאיר ו-11 שנות לימוד בישיבת מרכז הרב.
מוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל. 
מכהן כרב קהילת קטיף מאז שנת תשמ"ז – בתחילה בגוש קטיף וכעת במזרח לכיש.
מלמד בישיבת ההסדר נווה דקלים מאז שנת תשנ"ה.

פלאפון: 054-5684947.
דוא"ל: noahkatif@gmail.com. 

הרב בני'ה ליפשיץ

בוגר ישיבות: כפר הרא"ה, שעלבים, מרכז הרב, כולל מ.ג.ל. בגוש קטיף.
מוסמך כרב צבאי מטעם הרבנות הראשית הצבאית.
בוגר קורס מאמנים וקורס "שנים-עשר צעדים" לטיפול בהתמכרויות.
יוזם ושותף בצוות התפעול של קרן "מאמין וזורע". 

פלאפון: 054-2335644.
כתובת: אורי בן ברוך 13, אשדוד.   
דוא"ל: bnaya.li26@gmail.com.

הרב שלומי דיאמנד

נולד בירושלים בשנת תשל"ג.

בוגר ישיבת ירושלים לצעירים, מעלות ומרכז הרב.
בשנת תשנ"ט הצטרף לצוות המכינה הקד"צ בעצמונה שם שימש כר"מ עד חורבן גוש קטיף בשנת תשס"ה.

מאז ועד היום – ר"מ בישיבת ההסדר נווה דקלים.

פלאפון: 050-9002811.
כתובת: הנביא זכריה 16, אשדוד.
דוא"ל: shlomi699@gmail.com.

הרב אלעד ביטון

יליד אשדוד.

בוגר ישיבת קרני שומרון.
מוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל ובעל תואר ראשון בחינוך.

בעבר, לימד בישיבת ההסדר בחולון, בבית "מים" מבית מעייני הישועה בכפר סבא ולימד יהדות בתיכונים "חילוניים" בגוש דן במסגרת תנועת – "אל עמי – אל עצמי". 

פלאפון: 052-6987439.
כתובת: הנביאים 44, אשדוד.
דוא"ל: eladbitton9@gmail.com

דרכה של הישיבה

דרכה הלימודית והחינוכית של הישיבה, יונקת מתורתו של הראי"ה קוק זצ"ל.

הראי"ה קוק מבאר עפ"י חז"ל שלעובדה שעם ישראל חוזר לארצו, יש השפעה על דרך לימוד התורה ועל החינוך, זוהי תורת ארץ ישראל.
תורה שמתפתחת על פי סגולותיה המיוחדות של ארץ ישראל, הקדושה שבה, אוירה המחכים. טבע מיוחד זה של הארץ משפיע על לימוד התורה ועל חיי התורה, זהו יסוד ושורש ההבדל בין תורת חו"ל לתורת ארץ ישראל, עליה אמרו חז"ל 'אין תורה כתורת ארץ ישראל'.

אמנם לשלימות הופעת תורת ארץ ישראל נזכה לעתיד לבוא, עם שלימות גאולתם של ישראל אולם ,בתורת הגר"א למדנו שהיסוד שמלמדים חז"ל שהגאולה קמעא קמעא, נכון לגבי כל רבדיה ותחומיה של הגאולה, על כן – כשם שתפקידנו להיות שותפים בגאולת הארץ, כך גם עלינו שותפים להיות שותפים בגאולת התורה בארץ.

תורת ארץ ישראל:

תורת ארץ ישראל כוללת את כל מקצועות התורה, ובאופן כללי שני חלקי התורה המעשי והרוחני, ההלכה ואגדה. 

התלמידים עוסקים בישיבה בין בלימוד אישי ובין בשיעורים במקצועות השונים שבתורה: גמרא עיון ובקיאות, הלכה ומדרש, אמונה ותנ"ך, חסידות ומוסר.

 

השיעורים הייחודיים שקשורים לתורת ארץ ישראל, הם השיעור הכללי בגמרא, שיעור במדרש ושיעור בתלמוד הירושלמי (באותה מסכת שבה עוסקים בלימוד בתלמוד הבבלי). מלבד זאת שיעורים אחרים בעיקר במשנתו של הראי"ה קוק, עוסקים ומפתחים את האמונה ואת האישיות בכלל על פי השקפתה של תורת ארץ ישראל.

תורת ארץ ישראל אינה רק כוללת אלא גם מאחדת את רבדיה השונים של התורה, כך גם נלמדות בישיבה סוגיות הגמרא על פי סברות מוסריות ורוחניות.

מתוך כך בא לידי ביטוי עיקרון נוסף של תורת ארץ ישראל – האיחוד בין התורה והחיים. אין התורה, הרוח והנשמה סותרים את רובד החיים הקשור לגוף ולחומר. ארץ ישראל במהותה מגלה את הקדושה שבחיים, איחוד התורה והחיים. ערך זה בא לידי ביטוי בלימוד, כאשר ענייני הסוגיא מתקשרים לערכי החיים השונים הרוחניים. ערך זה הוא יסוד השקפתי וחינוכי בישיבה.

איחוד בין התורה לחיים מחייב חיבור אמיתי בין האדם לתורתו, ובסופו של דבר חושף את ה'אות' המיוחדת של כל אדם בתורה ובחיים.

 

א. בחפץ לב.

עיקרון חינוכי בישיבה הוא 'חפץ לב'. מצד אחד המסגרת היא כללית, של סדרי לימוד גמרא ושיעורים שונים, אולם עם זאת התלמידים בונים את סדר יומם, בהתאם לשלב בו הם נמצאים, בניה זאת נעשית בליווי אישי של ראש הישיבה והרמי"ם.

ב. הגדרת מטרתה הכללית של הישיבה. 

על פי הדרכתו של הראי"ה קוק זצ"ל מטרת הישיבה אינה רק לגדל רבנים אלא גם להצמיח תלמידי חכמים בעלי בתים . תלמידי חכמים המשלבים באישיותם את החיבור לחיים, ומתוך כך שותפים באופן מעשי בקוממיותו של עם ישראל בארצו בכל שטחי החיים, מתוך קומה תורנית ואמונית. 

מתוך תפיסה רוחנית זו, בחרה הישיבה לקבוע את משכנה החדש בעיר אשדוד. כדי להיות שותפה, בבניית הקודש בתוככי עם ישראל בארץ ישראל. 

ואנחנו תפילה ששליחותינו זו תצלח בידינו, ונראה ברכה בלימודינו בתוככי הישיבה, בהצמחת תלמידי חכמים ארץ ישראליים, ובהשפעה ותרומה לתקומתה הרוחנית של העיר אשדוד.

ההיסטוריה של הישיבה

הקמת הישיבה בעיר בימית: 
הרב ישראל אריאל שליט"א ראש מכון המקדש כיום, שהיה עד אז רב פיקוד צפון והתמנה לעמו ד בראשות הישיבה. וכן אחיו הרב יעקב אריאל שליט"א ,  רבה של רמת גן שהיה אז רבה של כפר מימון וראש ישיבת "בית יהודה" בכפר. באייר תשל"ז (1977) עברה הישיבה למשכנה בעיר ימית שבחבל סיני. הרב ישראל אריאל כיהן גם כרבה של העיר ימית.

העקירה מימית והתחלה חדשה בגוש קטיף:  
בשנת תש"מ (1980) פתחה ממשלת ישראל במהלך של "תהליך שלום" עם מצרים. במסגרת התהליך התחייבה הממשלה לסגת מכל חצי האי סיני ולפנות את כל הישובים הפורחים בחבל ימית. בתקופה זו התמנה הרב יעקב אריאל לראשות הישיבה.

בכ"ט בניסן תשמ"ב (1982), הרסה ממשלת ישראל את העיר ימית ומסרה את השטח לידי המצרים. הישיבה התקיימה בימית עד הרגע האחרון. היא נעקרה ממקומה והתיישבה בהיאחזות נח"ל בגוש קטיף. עם הגעת הישיבה למקום והתפתחותו, נהפך המקום לישוב המרכזי בגוש – נווה דקלים. במהלך השנים תשמ"ד-תשמ"ה נבנה היכל הישיבה המפואר במרכז הישוב. 
בית המדרש נבנה בצורת מגן דוד בעל ששה משולשים. בנין הישיבה הנראה למרחוק בלט בכל גוש קטיף ואף לעיני השכנים הערבים. הישיבה שימשה כמגדלור רוחני בגוש קטיף. הדבר סימל את צורת החיים בגוש: ציבור מגוון המחבר תורה וחיים.
בשנת תשנ"ו נשלחו ע"י מרכז ישיבות בני עקיבא וישיבת ההסדר מעלות, הרב דוד גבריאלי שליט"א, עד אז ר"מ בישיבת מעלות, ושני אברכים : הרב אלעזר אהרונסון (כיום ראש ישיבת ההסדר בחולון) והרב קובי בורנשטיין, וכ-20 תלמידים מישיבת מעלות, לחידוש פני הישיבה. הרב גבריאלי התמנה לראש הישיבה. הישיבה המשיכה כשלוחה של ישיבת מעלות, לתקופה קצרה. לאחר מכן, התחילה הישיבה לפעול כעמותה עצמאית : "ישיבת ההסדר נווה דקלים".

העקירה מגוש קטיף:
בשנת תשס"ה, ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון החליטה לבצע נסיגה חד צדדית מחבל עזה ולהרוס את מפעל ההתיישבות שהיה שם. קהילות על יושביהן נעקרו, ונהרסו בתי מדרש ותלמודי תורה , תעשיה וחקלאות מפוארים. הישיבה נותרה במקומה עד יומה האחרון.ביום י"ב באב שנת התשס"ה (2005) נעקרה הישיבה פעם נוספת ממקומה.
בנין הישיבה נהרס ונשרף בידי פורעים ערבים. צורת מגן דוד ההרוס הפך לסמל החורבן. הישיבה המשיכה את לימודיה ועברה מיד לכפר מימון, שם המשיכה הישיבה את מפעלה באופן זמני עד מעברה בתאריך ח' טבת תשס"ח למשכנה החדש בעיר אשדוד.


כיום פועלת הישיבה במלא העז בעיר אשדוד במבנים זמניים המשוכנים באזור י' רחוב הנביאים 44 שם היא מתעתדת להיות עד למעבר למבני הקבע שייבנו בעז"ה על החולות הסמוכים לקראוונים.

 

מלחמת "עופרת יצוקה":
מיד בתחילת הלחימה עת נכנסה העיר אשדוד לטווח טילי הגראד קיבלה הישיבה מפיקוד העורף צו המורה לפנות את מבני הקראוונים ולהפסיק את קיום הלימודים לאלתר. הנהלת הישיבה, מתוך השקפה הרואה בלימוד התורה את בסיס השמירה על עם ישראל וחייליו בחזית החליטה להמשיך את מפעל התורה תוך שמירה קפדנית על הוראות פיקוד העורף. לשם כך התגייסו כלל תלמידי הישיבה והעתיקו את ספסלי בית המדרש חדר האוכל והמגורים לאולם השמחות של בית הכנסת 'משכן מאיר' השוכן בסמוך לישיבה. 

שתפו עמוד זה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב print
Print